ועוד נעלי בית...

היום סיימתי לסרוג למיה נעלי בית בפעם השלישית (!!)
הראשונות היו גדולות מדי, השניות קטנות מדי...

הנעליים של מיה

בנוסף, הגיעו סוף סוף תמונות של נעלי הבית הכי מוצלחות עד עכשיו. הצילומים באדיבות סניף גת - סטיילינג של עדי, המעצבת המוכשרת שעדיין לא יודעת שהיא כזאת, וצילום של אבי מורג, צלם מוכשר מאד, שכבר מתחיל להכיר בעובדה שהוא כזה. אז אם במקרה אתם מחפשים מישהו שיצלם לכם משהו, הנה לינק לאתר שלו: http://www.avimorag.com/

הנעליים של עדי

והנה עוד תמונה, כשהן בתוך הסלסילה התואמת

הנעליים של עדי מעוד זוית

סלסילות, עציצים, ועוד...

אז מה סרגתי השבוע?
סיימתי עוד זוג נעלי בית (מידה 38):

הנעליים של יפעת

סרגתי סלסילה מחולצה ישנה של יונתן. <כאן יהיה יום אחד קישור לפוסט שמלמד לסרוג מחולצות טריקו>.
חולצה אחת מספיקה לסלסילה קטנטנה בקוטר 12 ס"מ גובה 6 ס"מ.
התברר שזו סלסילה לטלפונים.

המשכתי במבצע עיטוף העציצים שעומדים על השיש. יום אחד, כשכולם יהיו עטופים אשים תמונה שלהם יחד.

ולקינוח - קופסה לכפתורים, וסלסילה. את הכפתורים המקסימים שמונחים ליד, קיבלתי מחברתי המהממת נורית, ועכשיו אני תוהה מה לעשות איתם...

ככה הקופסא נראית כשהיא פתוחה

מצטערת על איכות התמונות. ככה זה כשמתפנים לצלם בתשע בערב בתאורה ביתית.
שבוע טוב ומלא חדוות יצירה לכולנו!

הצהרת כוונות

יש שני פוסטים שאני מתכוונת לכתוב ולא מוצאת את הזמן, אז הנה אני מצהירה עליהם כאן, כדי שלא תהיה לי ברירה אלא לעשות אותם כבר -
1. ללמוד סריגה בהתכתבות - סריגת קרושה למתחילים. פוסט שכולל את כל הדרכות הסריגה שאספתי.
2. שטיחי טריקו - הכנת חוט מחולצות טריקו ישנות, איך מכינים שטיח סרוג\ ארוג\ קלוע\ שטיח שוונצים

ויש גם פרוייקט גדול שאני מתכננת לעשות -
סריגת פוף ענקי. הוא יהיה סרוג מטריקו או מצמר מאד עבה, ויכול להיות שיהיו לו גם כפתורי עץ שאכין בעצמי. כרגע אני בשלב המחשבה על איך אשיג את החומרים, שזה צעד אחד לפני השגת החומרים בפועל... אעדכן תוך כדי התהוות. 

סלסילה ועציץ

חוץ מנעלי בית אני גם בעניין של סלסילות. זה כיף להכין כי זה קל ונגמר מהר, והן יוצאות מתוקות.
זאת סלסילת הסריגה שלי שעכשיו הולכת איתי לכל מקום

וכאן היא ליד עציץ עטוף. (חצבים בשנה השנייה לחייהם. עוד 6 שנים לפריחה הראשונה)

עכשיו הולכת לסרוג כיסויים תואמים ליתר העציצים שעומדים על השיש במטבח שלי.
  

עוד נעלי בית + שמחה גדולה

השבוע סיימתי לסרוג את נעלי הבית של מיה, שבעצם יצאו מגפוני בית.

כאן הן ליד נעלי הבית של יונתן, שגבהו קצת מאז התמונה הקודמת.

והנה השמחה הגדולה שהובטחה בכותרת -
בעקבות הנול מהפוסט הקודם, משפחת דמאיו היצירתיים והמוכשרים, לקחו את רעיון הנול ושכללו אותו לדבר המקסים הזה:

התחלתי את הבלוג הזה, כדי להעביר את זה הלאה. את הידע שאני צוברת משיטוט ברשת. זו שמחה גדולה לראות שזה באמת עובר, וגם מתפתח.

נעלי בית סרוגות

בחודש האחרון התמכרתי לאתר pinterest. למרות הביצוע המקרטע שלו, הרעיון מקסים. זהו מקום לסמן דברים שמצאו חן בעיני ברשת, ולשמור אותם כתמונות מאורגנות לפי נושאים. וכמובן, לראות מה אחרים סימנו.
אז אחרי שאספתי המון רעיונות, וראיתי המון סרטוני הדרכה, התלהבתי מהנעליים האלה:

אפשר לקנות את  הדוגמא שלהן כאן, אבל אני לא קנה דוגמאות, כי ממילא לא בטוח שאצליח להבין את ההוראות.

המשכתי לחפש ומצאתי את הנעליים האלה שבאות עם הסברים בחינם:

התיישבתי לסרוג אותן. לא ממש הסתדרתי עם ההוראות, אז אילתרתי. כל נעל אילתור אחר, ובסוף יצאו נעליים חמודות למדי:

נעלי הבית שלי




  לא הייתי מרוצה מהגיזרה הזאת, אז חיפשתי עוד, ומצאתי הוראות לסריגת סוליה שאפילו הצלחתי להבין:

בעזרת ההוראות האלה, סרגתי ליונתן נעלי בית:



נעלי הבית של יונתן

עכשיו אני עובדת על נעלי בית למיה.
הפעם אני מנסה לעשות סוליה יותר עבה. הסוליה עשויה מחוט סרוג שמורכב מפסי בד שנחתכו מסדין ישן. אפשר לעשות את זה בסריגת אצבעות או להשתמש במתקן הביתי המתוק הזה, שגם אותו מצאתי דרך pinterest כמובן.

נול תוצרת בית לסריגה צרפתית

הנה סרטון של ילד שמלמד סריגת אצבעות, וסרטון של ילד אחר שמלמד להשתמש בנול לאותו צורך.

אז יאללה לעבודה. את התוצאה הסופית אעדכן בהמשך...